טום - כתיבת מאמרים - 

כתיבת מאמר בנושא משפטי

עיכוב הליכים פליליים

החוק של סדר דין פלילי, אשר חוקק בשנת 1982, מהווה חוק שמסדיר את ניהולו של התהליך הפלילי מראשיתו ועד סופו. כחלק מתהליך פלילי, אפשר להגיש בקשה הנוגעת למהלך של עיכוב הליכים פליליים , כל עוד לא התקבלה הכרעה בתיק הפלילי, בהתאם לסעיף מאתיים שלושים ואחד א' לעניין חוק סדר דין פלילי. עיכוב הליכים פליליים הינו פרוצדורה בתחום המשפטי, אשר לה משמעות עיקרית משפטית, אשר הכרת החלטה בעניינה עשויה להשפיע רבות על המשך ההתקיימות הפרוצדורה הפלילית בדבר הנאשם.

עיכוב הליכים פליליים -

חוק סדר דין פלילי נחקק בסעיף מאה ושלושים ואחד א', אשר טוען, כי בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ובטרם הכרעת הדין, בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בהודעה מוסברת בכתב עבור בית המשפט לבצע עיכוב הליכים פליליים. בהתאם לסעיף מאה שלושים ואחד לאותו חוק, בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לבצע חידוש של תהליך אשר עוכב וזאת יבוצע בכתב עבור בית המשפט, כל עוד לא יחלפו, מהמועד בו עוכבו התהליכים, תקופה בת חמש שנים או שנה אחת בעוון.

מהות הסמכות של עיכוב הליכים פליליים -

 ההחלטה של עיכוב הליכים פליליים תתבצע אך ורק על תשתית של טעמים חריגים, אשר יתרחשו מגורם ייחודי של העבירה או מסיבה פרטית ייחודית של הנאשם. ההרשאה לעכב הליכים תופעל בצורה חריגה. הכלל הוא כי היועץ המשפטי לממשלה לא יהווה סוג של ערכאת ערעור, אשר תבחן שוב את החלטתו של התובע להגשת כתב אישום, על מנת לוודא אם קיימת מספיק הוכחה להגשה של כתב אישום או אם נמצא עניין לציבור הרחב בהגשה של כתב אישום. לרוב הטענה כי הוכחות של התביעה לא מהימנות ולא משביעות רצון, אינן סיבה מספקת עבור עיכוב של הליכים. ביצוע ההכרעה בין גרסאות עובדתיות שהינן סותרות, אחרי הגשה של כתב אישום תופקד בין כותלי בית משפט, אשר יאזין לעדים ויבחן את שאר ההוכחות. בנוסף לכך סיבות אשר יש בהן כדי להקל על חומרת העבירה, כמו למשל – המצב הרפואי של הנאשם או לחלופין הרקע הפרטי של הנאשם, לרוב יימצא עבורן מקום בבית משפט, בזמן של הטיעון לעונש, אבל הן לא מצדיקות עיכוב הליכים פליליים.

אופן הבקשה של עיכוב הליכים פליליים =

בקשה עבור עיכוב הליכים פליליים תוגש באמצעות הנאשם או מטעם העורך דין שלו, במצבים קיצוניים באמצעות מישהו אחר מטעמו. במצבים חריגים בסמכותו של התובע אף לדרוש עיכוב של הליכים מסיבות חריגות אשר יצוינו, למשל – כי עד תביעה משמעותי אבדו עקבותיו או שמתעורר הקושי בעדות שלו, במצב אשר בו נאבדים העקבות של הנאשם, צריך לנקוט בהתאם לסעיף תשע עשרה א' אל חוק סדר דין פלילי, אשר מתעסק בהתלייה של הליכים בחוסר של היתכנות להביא את הנאשם להמשך או לחידוש של המשפט שלו.. התליית תהליך בגין אי היתכנות לאתר עד מסוים הבקשה עבור עיכוב הליכים פליליים תוגש לידי היועץ המשפטי לממשלה על ידי הגוף התובע, הווה אומר – בעת שהצובע הינו תובע משטרתי – על ידי יחידת התביעות במחוז בו התנהלה החקירה או אשר הוגש כתב תביעה, כאשר התובע הינו מפרקליטות המחוז – על ידי עורך דין של המחוז. במצב שונה – על ידי מי שהגיש את כתב האישום, הווה אומר – מס ערך מוסף וכן אגף המכס. הגשת בקשה שלא על ידי הגוף אשר תובע את הנאשם תסב לכדי השהיה של הטיפול בנאשם ועשויה להסב נזק לנאשם.

כתיבת מאמר בתחום משפטי -

עיכוב הליכים פליליים

החוק של סדר דין פלילי, אשר חוקק בשנת 1982, מהווה חוק שמסדיר את ניהולו של התהליך הפלילי מראשיתו ועד סופו. כחלק מתהליך פלילי, אפשר להגיש בקשה הנוגעת למהלך של עיכוב הליכים פליליים , כל עוד לא התקבלה הכרעה בתיק הפלילי, בהתאם לסעיף מאתיים שלושים ואחד א' לעניין חוק סדר דין פלילי. עיכוב הליכים פליליים הינו פרוצדורה בתחום המשפטי, אשר לה משמעות עיקרית משפטית, אשר הכרת החלטה בעניינה עשויה להשפיע רבות על המשך ההתקיימות הפרוצדורה הפלילית בדבר הנאשם.

עיכוב הליכים פליליים -

חוק סדר דין פלילי נחקק בסעיף מאה ושלושים ואחד א', אשר טוען, כי בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ובטרם הכרעת הדין, בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בהודעה מוסברת בכתב עבור בית המשפט לבצע עיכוב הליכים פליליים. בהתאם לסעיף מאה שלושים ואחד לאותו חוק, בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לבצע חידוש של תהליך אשר עוכב וזאת יבוצע בכתב עבור בית המשפט, כל עוד לא יחלפו, מהמועד בו עוכבו התהליכים, תקופה בת חמש שנים או שנה אחת בעוון.

מהות הסמכות של עיכוב הליכים פליליים -

 ההחלטה של עיכוב הליכים פליליים תתבצע אך ורק על תשתית של טעמים חריגים, אשר יתרחשו מגורם ייחודי של העבירה או מסיבה פרטית ייחודית של הנאשם. ההרשאה לעכב הליכים תופעל בצורה חריגה. הכלל הוא כי היועץ המשפטי לממשלה לא יהווה סוג של ערכאת ערעור, אשר תבחן שוב את החלטתו של התובע להגשת כתב אישום, על מנת לוודא אם קיימת מספיק הוכחה להגשה של כתב אישום או אם נמצא עניין לציבור הרחב בהגשה של כתב אישום. לרוב הטענה כי הוכחות של התביעה לא מהימנות ולא משביעות רצון, אינן סיבה מספקת עבור עיכוב של הליכים. ביצוע ההכרעה בין גרסאות עובדתיות שהינן סותרות, אחרי הגשה של כתב אישום תופקד בין כותלי בית משפט, אשר יאזין לעדים ויבחן את שאר ההוכחות. בנוסף לכך סיבות אשר יש בהן כדי להקל על חומרת העבירה, כמו למשל – המצב הרפואי של הנאשם או לחלופין הרקע הפרטי של הנאשם, לרוב יימצא עבורן מקום בבית משפט, בזמן של הטיעון לעונש, אבל הן לא מצדיקות עיכוב הליכים פליליים.

אופן הבקשה של עיכוב הליכים פליליים =

בקשה עבור עיכוב הליכים פליליים תוגש באמצעות הנאשם או מטעם העורך דין שלו, במצבים קיצוניים באמצעות מישהו אחר מטעמו. במצבים חריגים בסמכותו של התובע אף לדרוש עיכוב של הליכים מסיבות חריגות אשר יצוינו, למשל – כי עד תביעה משמעותי אבדו עקבותיו או שמתעורר הקושי בעדות שלו, במצב אשר בו נאבדים העקבות של הנאשם, צריך לנקוט בהתאם לסעיף תשע עשרה א' אל חוק סדר דין פלילי, אשר מתעסק בהתלייה של הליכים בחוסר של היתכנות להביא את הנאשם להמשך או לחידוש של המשפט שלו.. התליית תהליך בגין אי היתכנות לאתר עד מסוים הבקשה עבור עיכוב הליכים פליליים תוגש לידי היועץ המשפטי לממשלה על ידי הגוף התובע, הווה אומר – בעת שהצובע הינו תובע משטרתי – על ידי יחידת התביעות במחוז בו התנהלה החקירה או אשר הוגש כתב תביעה, כאשר התובע הינו מפרקליטות המחוז – על ידי עורך דין של המחוז. במצב שונה – על ידי מי שהגיש את כתב האישום, הווה אומר – מס ערך מוסף וכן אגף המכס. הגשת בקשה שלא על ידי הגוף אשר תובע את הנאשם תסב לכדי השהיה של הטיפול בנאשם ועשויה להסב נזק לנאשם.

כתיבת מאמר בתחום משפטי - 

צו למניעת הטרדה מאיימת

על פי החוק, הטרדה יכולה להיות מוגדרת על פי כל אחת מן הפעולות שכדלקמן – הסבת נזק לקניין, למוניטין ולחופש התנועה, מארב, בילוש או התחקות אחרי מעשיו או אחרי תנועתו של אדם, יצירת קשר אתו בעל פה, בכתב או בכל כלי שונה, פגיעה בפרטיות בכל צורה שהיא, איומים על הסבת נזק לו וכיוצא בזה. היעד של צו למניעת הטרדה מאיימת הינו שמירה על האדם מפאת הסבת נזק בגופו, בשלוות חיוו, בפרטיותו, בידי אדם שונה אשר נוקט אל מולו הטרדה שהיא מאיימת ומסב נזק לגוף שלו.

במסגרת של צו למניעת הטרדה מאיימת בסמכותו של בית המשפט לאסור על המסב נזק לאדם אחר, בין השאר את הדברים שלהלן –

• להחזיק או ליטול לכדי ידיו נשק, כולל נשק אשר הוענק לו מאת הרשות של ביטחון או מאת כל רשות שונה אשר נמצאת ברשות של המדינה.
• ליצור עם מי אשר הוסב לו נזק באופן של בעל פה, או בכתב או בכל צורה שהיא שונה, כמו למשל – פנייה בתוך רשת חברתית, ביצוע של שיחת טלפון, משלוח של הודעת טקסט.
• להטריד את מי אשר הוסב לו נזק.
• להיות נוכח במרחק כל שהוא מבית המשכן שלו, מאת הרכב שלו, מאת מקום העבודה שלו, מאת מקום הלימוד שלו או לחלופין מכל מקם מסוים אשר הנפגע נוהג לשהות בו באופן קבוע.

אוכלוסיית היעד - צו למניעת הטרדה מאיימת עשוי לדרוש מאת הנפגע או כל אחד מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה או הנציג שלו או התובע המשטרתי.

המצבים אשר בהם אפשר להגיש צו למניעת הטרדה מאיימת -

קרוב לטרם הגשה של הברשה, מי שאל מולו נדרש צו אשר פוגע בגוף של אדם כל שהוא. אפשר גם לגשת אל בית המשפט של ענייני משפחה.

התנהגות של המאיים או של המטריד מהווה תשתית אותה יש לשער, כי הוא מהווה סכנה גופנית או ממשית עבור אדם כל שהוא או כי הוא עשוי לבצע באדם עבירת מין.

מה הם השלבים של הפרוצדורה של צו למניעת הטרדה מאיימת?

הנפגע צריך לפנות אל בית המשפט ולהגיש במזכירות מסמך של בקשה עבור צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד של צד אחד. במידה אשר מסב הנזק הינו קרוב משפח של המאוים, אפשר לגשת אף אל בית משפט לענייני משפחה. במידה כי הנפגע או הפוגע הינו קטינים, אפשר לגשת אף אל בית משפט לנוער. לאחרי נגשה של בקשה עבור צו למניעת הטרדה מאיימת, ייערך דיון, אשר במסגרת שלו מוסמך בית משפט להעניק צו זמני במעמד של צד אחד, הווה אומר – ללא ההימצאות של המאיים. במידה והוענק צו זמני, בסמכותו של בית משפט לבטל את המענק של צו זמני, להכניס בו שינוי או אף להאריך את התוקף שלו. תוקפו של הצו לא יהיה יותר מתקופה בת חצי שנה, בסמכות בית משפט להאריך את הזמן למועד של עד דנה ומסיבות חריגות להאריך אותו עד לתקופה בת שנתיים.

מה יתרחש במצב אשר בו מפרים את צו למניעת הטרדה מאיימת?

במידה כי זה אשר הסב נזק לאדם כל שהוא אשר צו למניעת הטרדה מאיימת מופנה ישירות כלפיו, הוא יפר אחת מן ההוראות שלו, הוא יכול לעמוד למשפט וגם להיעצר, מפאת הסיבה כי הפרה של צו למניעת הטרדה מאיימת היא עבירה פלילית לכל דבר ועניין.

מה הערעור של צו למניעת הטרדה מאיימת?

אפשר לערער על צו למניעת הטרדה מאיימת בקרב בית משפט מחוזי. כדאי לכם לגשת אל ייעוץ של עורך דין לפני שתגישו ערעור.